<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער שני ס"א</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מאמתי קורין את שמע בערבין משעת צאת הכוכבים, הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו אפי' קרא בין השמשות. כתב הראב"ד מה שנהגו העולם לקרות קודם צאת הכוכבים, החברים המדקדקים קורין את שמע ומברכין לפניה ולאחריה עם הצבור ויוצאין ידי ברכות ותפלה, וחוזרין וקורין את שמע בעונתה בלא ברכותיה, וההמון יוצאין בפרשה ראשונה שקורין על מטתן. וכן כתב הריא"ג. ורבינו האיי כתב שהמקדימין מתפללין עם הצבור שמנה עשרה ובלילה קורין ק"ש בברכותיה, ואע"פ שאין סומכין גאולה לתפלה, הואיל ואי איפשר אין בכך כלום. והרוצה להתפלל עם הצבור בתורת נדבה ויתפלל בלילה בתורת חובה, הרשות בידו ויפה הוא עושה. והרב בעל המאור פסק שהמתפלל עם הצבור יצא ידי חובתו במה שקרא עם הצבור, ואין צריך לחזור ולקרות ולא להתפלל, אבל יחיד הקורא בביתו לא יקרא עד צאת הכוכבים. ורבינו יעקב ורבינו חננאל כתבו שזמן ק"ש ערבית בזמן תפלת ערבית, והוא מאחת עשרה שעות חסר רביע כדי שיסמוך גאולה לתפלה. ומה שכתב רבינו האיי נראה לנו עיקר. כתב הרב בעל ההשלמה, אע"פ שלדעת רוב הגאונים הקורא את שמע קודם צאת הכוכבים הוא קורא שלא בעונתה, מברך לפניה ולאחריה, ואין בו משום לא תשא. והרב ר' אשר מלוניל חולק בזה, ולא מצא דרך נכון לעשות כהלכה אלא כמו שכתב רבינו האיי ז"ל.
